Wyszkόw וישקוב

העיירה וישקוב Wyszków שוכנת כ 60 ק'מ צפ'-מז' לוורשה על כביש E67 וורשה-ביאליסטוק ועל גדות נהר הבוג Bug.
העיירה בירת נפת וישקוב Wyszków שבמחוז מזוביה Masovia.
המידע הראשון על הכפר וישקוב הנו משנת 1203. הכפר התפתח לעיירה בשנת 1506. כעבור 150 שנה במחצית השנייה של המאה ה – 17 במלחמת פולין – שוודיה, העיירה נהרסה ואבדה את חשיבותה כבירת הנפה. התפתחותה הואצה בסוף מאה ה – 19 עם התפתחות תהליכי התיעוש ובניית מסילת הברזל פילווה – טלוש – אוסטרולנקה שעל גדות נהר הנרב בשנת 1897.
מידע על קהילה יהודית בוישקוב קיים מאז המאה ה - 18. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת יהודי וישקוב כ 4500 נפש והיוותה כ 50% מכלל אוכלוסיית העיר שמנתה אז 9000 נפש. בתום המלחמה לא נותר בה אף לא יהודי אחד.

האנדרטה לזכר יהודי וישקוב The Holocaust Monument for Wyszków Jewish

בית העלמין היהודי ברחוב לשנה .Laczna str

נוסעים על הכביש הראשי מכיוון וורשה צפונה. עוברים את הגשר על נהר הבוג, ממשיכים בכביש ופונים ימינה בפנייה השלישית ומיד שמאלה לרחוב לשנה Laczna .

ממשיכים לנסוע ברחוב, עוברים את רחוב ויקלינובה Wiklinowa הניצב לו ומגיעים לבית העלמין.

ב 14.9.1997, נחנכה בעיירה אנדרטה לזכר יהודי וישקוב שנרצחו בשואה.
האנדרטה בנויה מאבני מצבות שנעקרו ונשדדו מבית העלמין היהודי עם כיבוש העיירה ע'י הנאצים בשנת 1939, כדי להפכם לאבני מדרכה וחומרי בניין למפקדת הגסטאפו.

Mordechaj Anilewicz monument אנדרטת מרדכי אנילביץ'

עוברים את נהר הבוג לכיוון צפ'-מז'. משמאל רחוב ברק יוסלביץ' Berka Joselewicza ובו שורת עצים ולמרגלותיה, אנדרטה קטנה לזכרו של מרדכי אנילביץ' במקום שבו עמד בית משפחת אמו ציריל זלדמן ובו נולד.

האנדרטה הוצבה בשנת 2003 במלאת 60 שנה למרד גטו וורשה, בחסות ועד ההנצחה של עירית וישקוב ועליה כתוב בעברית, פולנית ואנגלית:

זכור ימות עולם בינות שנות דור

במקום זה עמד

הבית בו גר

מרדכי

אנילביץ'

תרע"ט-תש"ג

יליד וישקוב

מפקד המרד בגטו וורשה

לרגל שישים שנה למותו ועד עיריית וישקוב

מרדכי אנילביץ' Mordechaj Anielewicz נולד בשנת 1919 להוריו ציריל לבית זלדמן ולאביו אברהם אנילביץ'.
ערב מלחמת העולם הראשונה ועם התפוררות הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הגיעו בני משפחת אנילביץ' לוישקוב Wyszkόw כפליטים מגליציה ושם בעיירה, הכיר אברהם אנילביץ' את ציריל זלדמן. הזוג התאהב ונישא תקופה קצרה לפני תום המלחמה. לאחר נישואיהם, עבר הזוג הצעיר ביחד עם משפחתו של אברהם לוורשה. בתום המלחמה, עם היווסדו של צבא פולין העצמאית, גויס אברהם לצבא בעוד שציריל בחודשי הריונה הראשונים, חזרה לוישקוב עד ללידה.
ציריל שהתה בוישקוב Wyszkόw מספר חודשים עד לידתו של מרדכי בנה בכורה בשנת 1919. לאחר הלידה, ציריל חזרה עם מרדכי לוורשה, אברהם השתחרר מהצבא והם קבעו את ביתם בשכונת פובישלה שעל גדות נהר הויסלה ברחוב סולץ 113 ובשכונת עוני זאת, היה בית גידולו של מרדכי אנילביץ'.
מרדכי גדל, היה תקופה מסוימת חבר בתנועת 'בית'ר', פרש ממנה ועבר לתנועת 'השומר הצעיר' והיה מבין מנהיגיה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, נדד מזרחה במטרה לעלות לארץ ישראל, לא הצליח, היה בכלא, הגיע לוילנה ובאביב 1940, חזר בשליחות תנועתו לורשה.
בקיץ 1942, עם היווסדו של ארגון א.י.ל, הסתובב בזגלמביה ועורר את הנוער ללחימה. לאחר האקציה הגדולה חזר לוורשה ומונה למפקד א.י.ל ולראש המחלקה הארגונית.
במרד ינואר 1943, בדרך לאומשלאגפלץ לחם בראש פלוגתו בפינת הרחובות זמנהוף וניסקה, חבריו נפלו בקרב והוא ניצל יחידי מידי הגרמנים. היה מפקד הגטו המרכזי עד מרץ 1943, פעיל בוועד התיאום ובוועד היהודי הלאומי.
במרד גטו וורשה לאחר שמקום המפקדה במילא 29 עלה באש, הגיע עם מפקדת א.י.ל לבונקר במילא 18, שם מצא את מותו ב 8.5.1943 ביחד עם יותר ממאה לוחמים.
בן 24 היה במותו.

The partisan's military unit in memory of Anielewicz היחידה הפרטיזנית על שם אנילביץ'

היחידה הפרטיזנית ע'ש אנילביץ'

כתבה וערכה: נורית אשכנזי
‏13/04/2005

ביום ה – 29.4.43, לאחר שמפקדת אזור טבנס – שולץ בגטו וורשה המרכזי הבוער, הגיעה למסקנה כי אין כל אפשרות להמשיך ולהלחם בתוך השטח הבנוי ובין הבתים, הוחלט לחפש דרך מפלט להצלה ולהמשך המאבק. הדרך היחידה שנותרה הייתה יציאה אל מחוץ הגטו הבוער דרך תעלות הביוב.
"השעה הייתה 9 בבוקר, בעוד שעה עתידים היינו להיכנס למנהרה וממנה לתעלת הביוב. המלווים לילית (רגינה פודן) ושלמה (ברצ'ינבסקי) קבלו פקודה לרדת לתעלה, לסייר בה ולהודיע לנו האם הדרך פנויה. חילקו אותנו לקבוצות.. היינו עייפים ושבורים. מזה כמה יממות לא עצמנו עין ולא טעמנו דבר. התעלה דהייתה צרה ונמוכה ומי הביוב הגיעו עד לברכיים. הריחות חנקו והחולדות קפצו מעל לראשנו ומדי פעם הגיעו מי הביוב עד לראש".
בדרך לא דרך, עמל רב וקורבנות וביניהם המלווה לילית, הצליחה יחידה בת 40 לוחמים לצאת מהגטו הבוער ומוורשה ולהגיע בסיוע קשרי הארגון רגינה פודן ושלמה ברצ'ינבסקי, לחורשה בלומיאנקי במרחק 7 ק'מ מוורשה.
כעבור 11 ימים ב- 10.5.43 ולאחר נפילת מילא 18, הוליך קשר הארגון שמחה ראטהייזר, קבוצה נוספת בת 38 חברים מלוחמי המרד, גם כן ליערות לומיאנקי.
הקבוצה חנתה בחורשה קרובה, מועדת להיתפס ע'י הגרמנים, ללא אפשרות לפעול ובלא מזון ומים.
הם חיפשו דרכים לצאת משם ולהתחבר אל תנועת הפרטיזנים אשר ביערות, כדי להמשיך בלוחמה ובהתנגדות כיחידה לוחמת ומלוכדת, בעלת ניסיון קרבי ומחתרתי עשיר.
היה זה "קשאיצ'ק", הוא וולדיסלבו גאייק חבר הפ.פ.ר ואיש מחתרת הארמיה לודובה, אשר הוביל את שתי קבוצות הלוחמים ליער לומיאנקי. אחדות מיחידות הפרטיזנים סרבו לקבל לשורותיהן יהודים והיו שגם הסגירו יהודים לגרמנים, ומשום כך הלוחמים הקימו יחידות פרטיזנים יהודיות משלהם.
חברי המחתרת השמאלית הפולנית הארמיה לודובה , לא גילו עניין מיוחד לסייע לשרידי לוחמי גטו וורשה, ורק בסביבות ה – 20 למאי, הסכימה הנהגתם להעביר את הלוחמים היהודים ליערות וישקוב, במרחק של כ – 60 ק'מ צפונית לוורשה.
בחירת המקום נעשתה משום הקרבה לוורשה, ומשום שהארמיה לודובה רצתה להיות בעלת השפעה באזור זה שבו לא הייתה לה השפעה.
הבחירה הייתה אומללה מכמה סיבות:
הלוחמים היהודים לא הכירו את האזור ואוכלוסייתו.
האוכלוסייה המקומית הייתה עוינת ולא היה שיתוף פעולה עם תאים אחרים של פרטיזנים.
תמיכת הארמייה לודובה הקומוניסטית, גרמה באופן מיידי לסכסוך עם התאים המקומיים של המחתרת הימנית - הארמייה קריובה.
אולם הלוחמים היהודים לא ידעו כל זאת ושמחו על שניתן להם סוף כל סוף להמשיך ולהלחם במסגרת פרטיזנית.
הם קראו לעצמם היחידה הפרטיזנית על שם מרדכי אנילביץ'- מפקדם הנערץ.
וכך, שרידי הלוחמים ממרד גטו וורשה, הגיעו ליערות ווישקוב שעל גדות נהר הבוג, והתארגנו בארבע פלוגות בנות 15-20 לוחמים פרטיזנים כל אחת.
שתי פלוגות פעלו בצדו המערבי של הבוג ושתיים בצדו המזרחי כשהמרחק בין פלוגה לפלוגה כ - 15 ק'מ.
הפלוגות בצעו פעולות נועזות רבות וביניהן: חבלה במסילות הברזל והורדת רכבות גרמניות מן המסילה, החרמות וחבלות ברכוש גרמני, מבצעים להשגת מזון, הפצת כרוזי תעמולה, פעולות עונשין נגד משתפי פעולה עם הגרמנים ועוד. הפעולות הודרכו ע'י פרטיזנים רוסים מהצבא האדום, שהיו בעלי מסורת לחימה ביערות, והכירו היטב את הדרכים בתוכם.
אולם המצב הלך והחמיר. בהתחלה היה יחסם של המקומיים אל הפרטיזנים היהודים תקין והם ספקו להם מזון ולבוש אולם בראשית יולי 43, הסיתו הפרטיזנים חברי הארמיה קריובה את האוכלוסייה הכפרית כנגד הפרטיזנים היהודים. נראה כי זו הייתה גם תוצאה של יחסי עוינות ומלחמה על שטחי מחיה בין שתי המחתרות הפולניות הימנית והשמאלית, ולכן הנהגת הארמייה קריובה החליטה שלא לתת לפרטיזנים היהודים נציגי הארמיה לודובה, דריסת רגל בשטח.
כדי לשפר את המצב, זיגמונט איגלה נשלח לוורשה בסיועו של יצחק צוקרמן, מפקד א.י.ל ששרד, כדי להתלונן במפקדת הארמיה קריובה, אולם דבר לא עזר ואיגלה חזר לווישקוב והביא עמו סיוע חומרי כמו מזון ובגדים, אך שום הבטחה לבלימת פעילותם העוינת של לוחמי הארמיה קריובה.
פלוגת גרובאס – שיתפה פעולה עם לוחמי הארמיה קריובה, אך בשלב מסוים נעלמו עקבותיהם, ויש חשש מבוסס שהם נרצחו על ידי אנשי הארמיה קריובה וביניהם:
גרובאס מרדכי המ'פ , ארבוז חיים, טאסנקרויט ברל , זנדמאן אברהם , פוטרליך חגית, קרוטקי ישראל, יוגנהייזר יולק ולבסקי איז'ו .
ב – 1.9.43, הוטל על קבוצה בת 12 לוחמים בפיקודו של יאנק שוורצפוס, לפוצץ רכבת גרמנית בתחנת הרכבת אורלא כ - 60 ק'מ מוורשה, הנמצאת על אם הדרך לתחנת הרכבת במלכיניא. לאחר ביצוע הפעולה, הסתתרו הלוחמים בביתו של שומר יער פולני ליד הכפר קרבצובינזנא. שוורצפוס שלח 2 לוחמים לסייר ולהעריך את תוצאות הפעולה, ובאותה העת אשתו של שומר היער הצליחה להתחמק מן הבית ולהזעיק את המשטרה הגרמנית. המשטרה הגיעה, הקיפה את הגורן שבו נמצאו הלוחמים, התפתח קרב בין הלוחמים והמשטרה הגרמנית ובמהלכו נהרגו כל 12 הלוחמים ועמם בתו של שומר היער שהוחזקה על ידם כבת ערובה.

בין חברי הפלוגה שנספו בבית היערן:
שוורצפוס יאנק , טייכלר גוטה, רוזנפלד מיכאל, שמואל יושקוביץ', יוסף פאפיר, אדק יענקלביץ', אוזיף, חיים, שמולק, טולה, אדק, יואל יונגר.

בפעולה אחרת: קבלו הלוחמים היהודים משלוח נשק שהורד ממטוס סובייטי ובתוך המשלוח: 36 רובים אוטומטיים, מוקשים אנגליים לפיצוץ רכבות, רימונים וחומרי נפץ.
שני ארגזי נפץ התפוצצו באוויר בעת ההורדה.
במשלוח הייתה גם חבילת כסף בת 25 מליון זלוטי ותחנת שידור, אולם החבילה הלכה לאיבוד. לפי הדיווחים, החבילה נמצאה ע'י איכרה פולנייה שמסרה אותה למשטרה הגרמנית וכפרס, האיכרה קבלה 8 זלוטי. לאחר כל פעולה, הגרמנים ערכו מצודים על יחידות הפרטיזנים בעזרת התושבים המקומיים שהלשינו והסגירו.

במצודים שנערכו על נהר הבוג נפלו לוחמים וביניהם:
גוטשטאט ציפורה, יושקביץ' אפרים , ליטמן יוסף ,סטולק אברהם, קירשנבוים רחל , רוטמן צבי.
דוד נובודבורסקי , החליט לרכז את שרידי הלוחמים ולארגנם מחדש. לשם כך, חייבים היו חלק מן הלוחמים שהיו מעברו המזרחי של הבוג, לחזור לצדו המערבי. אולם זה היה כרוך בקשיים גדולים מאוד. כל האזור שרץ צבא גרמני שרוכז בשטח כדי לחסל את יחידות הפרטיזנים. הגרמנים שמו מצור על הדרכים ועל הכפרים ושמו משמרות במעברי הבוג. דוד העמיד תצפיתנים על הגבעות כדי לעקוב אחרי תנועות הצבא ויום אחד הודיעו התצפיתנים שהצבא הגרמני מוציא את כוחותיו מהאזור.
דוד החליט להתפטר מתפקיד המפקד לאחר שקיבל את הדו'ח, משום שלא ניתן יותר לפעול באזור כפרטיזנים. חבריו הפצירו בו לחזור מהחלטתו והוא אמנם חזר בו, אולם החלטה זו לא האריכה זמן והוא החליט עם כמה מהלוחמים לחזור לאזור וורשה לסביבות לומיאנקי.
הם הלכו לכתובתו של האיכר הפולני קאישצ'אק, חבר הארמיה קריובה שעזר להם מאוד עם צאתם מהגטו הבוער, אולם הם תעו בדרך. באזור חיו 20 משפחות של פולקסדויטשה, והלוחמים שאלו את היינריך שומכר אחד מהפולקסדויטשה שנקרה בדרכם, היכן בקתתו של קאישצ'אק?
הנ'ל, זיהה כי זו קבוצת פרטיזנים יהודים והזעיק בעזרת אשתו את הגרמנים אשר היו בסביבה. אנשי הס.א. הופיעו והלכו ישר לביתו של קאישצ'אק. הוא הצליח להימלט, אולם כל הלוחמים נספו: נובודבורסקי דוד, דמבינסקא דורקה, קליינוויס חנוך, רומנוביץ' ישראל, שפירשטיין רבקה – חברתו של דוד נובודבורסקי - ושימק שנטל.
ברחוב פרוזנה 14 פינת טוורדה 6 בוורשה, הייתה דירת מסתור בבעלותו של שומר הבניין הפולני איגנאץ יבלונסקי, שבה נהגו להסתתר הלוחמים חברי ארגון א.י.ל. כמה מן הלוחמים שחזרו מווישקוב לוורשה, הסתתרו בדירה בתיווכו של המקשר היהודי נאטק יוזק או בכינוי לונצ'יק, היה חבר הסתדרות הצופים הפולנית "הארצ'ז". כתוצאה מהלשנה לגסטאפו לונצ'ק נאסר, עונה קשות ובכיסו נמצאה רשימה עם כתובות חברים ומקומות מחבוא וכך גילה הגסטאפו את הכתובת ברחוב פרוזנה 14. אנשי הגסטאפו הגיעו למקום ונתקלו בהתנגדות של הלוחמים המזוינים. התפתח קרב ובמהלכו נפלו: איגלה זיגמונט משה, פיינגנבלט יעקב וקאבאנוקי גוטה
מתוך כ 80 חברי 'יחידת הפרטיזנים ע'ש אנילביץ'' שרדו כ 18 לוחמים. הרוב נפלו בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר 1943.
כמה מבין הלוחמים חזרו לוורשה, השתתפו במרד הפולני בחודשים אוגוסט –ספטמבר 1944 ונפלו במהלכו וביניהם: ארליך אליהו וברלינסקי הירש .
לאחר המלחמה הועברו עצמותיהם לקבר ישראל בבית העלמין באוקופובה.

בבית העלמין באוקופובה בוורשה, בצידה הימני של השדרה הראשית, הוקמה אנדרטה לזכרם של הלוחמים מהיחידה הפרטיזנית ע'ש אנילביץ' אשר נפלו בבית היערן. האנדרטה כוללת ראש מצבה גדול ו12 ראשי מצבה זעירים ועל כל אחד מהם, חרוט שמו של לוחם או כינויו.

אדק יענקלביץ', אוזיף, חיים, שמולק, טולה, אדק, יואל יונגר, יענק שוורצפוס, מיכאל רוזנפלד, סטפן, רחלקה, שמואל יושקוביץ', יוסף פאפיר.

The fighters על הלוחמים

פלוגת דוד נובודבורסקי
דוד נובודבורסקי - מ'פ פלוגת השוה'צ במרד גטו וורשה בשטח טבנס-שולץ. הוציא את פלוגתו עם קבוצת ה – 40 דרך תעלות הביוב ב – 29.4.43 ללומיאנקי ומשם ליערות וישקוב חזר מיערות ווישקוב לוורשה ונפל בהתנגשות עם הס.א. ליד לומיאנקי. בן 27 בנפלו.

דוד נובודבורסקי

דמבינסקא דורקה - חברת הקבוצה הקומוניסטית עמם לחמה בקרבות הגטו. יצאה לאזור וישקוב, חזרה עם דוד נובודבורסקי לוורשה ונפלה בהתנגשות עם הס.א. ליד לומיאנקי. בת 20 בנפלה.
קליינוויס חנוך - לחם בפלוגת גורדוניה בשטח טבנס-שולץ במרד גטו וורשה. יצא לצד הארי ללומיאנקי ומשם ליערות וישקוב, חזר לוורשה שם נפל. בן 26 בנפלו.
רומנוביץ' ישראל - נלחם במרד גטו וורשה בפלוגת ה'בונד' של יורק בלונאס. הצליח להגיע לצד הארי ומשם לוישקוב. חזר לוורשה . נפל באזור לומיאנקי עקב הלשנה ליחידת הס.א.
שפירשטיין רבקה - חברתו של דוד נובודבורסקי. לחמה בפלוגת השוה'צ בשטח טבנס-שולץ במרד גטו וורשה. יצאה ב – 29.4.43 דרך תעלות הביוב ללומיאנקי ומשם לווישקוב . חזרה לוורשה, נפלה עם נובודבורסקי ואחרים, עקב הלשנה ליחידת הס.א. בת 24 בנפלה.
שנטל שמעון - שימק - נטה לקומוניסטים. לחם בפלוגת השוה'צ במרד גטו וורשה. יצא דרך תעלות הביוב ללומיאנקי ומשם לווישקוב. חזר לוורשה, נפל עם נובודבורסקי ואחרים עקב הלשנה ליחידת הס.א.

הלוחמים אשר נפלו במצודים על נהר הבוג
גוטשטאט ציפורה - חברת 'דרור'. נלחמה במרד גטו וורשה בפלוגה של חנוך גוטמן. ב – 10.5.43 הצליחה לצאת לצד הארי ומשם לווישקוב. נפלה באחת ההתנגשויות במעבר על הבוג.

ציפורה גוטשטאט


יושקביץ' אפרים - נלחם בפלוגת ה'בונד' בפיקודו של וולוול רוזובסקי בשטח טבנס שולץ במרד גטו וורשה. יצא עם קבוצת ה – 40 ב 29.4.43, דרך תעלות הביוב ליער בלומיאנקי ומשם לווישקוב. נפל באחת מפעולות הפרטיזנים באזור מינסק מאזובייצק.

ליטמן יוסף - נלחם תחת פיקודו של הירש ברלינסקי עם 'פועלי ציון שמאל' במרד גטו וורשה. יצא דרך תעלות הביוב ומשם לווישקוב, נורה ע'י המשטרה הפולנית בעת ששמר על קבוצה במעבר נהר הבוג ב – 28.6.43, בן 24 בנפלו. יוסף ליטמן

סטולק אברהם - שרת בצבא הפולני לפני המלחמה. חבר הפלוגה הלוחמת של 'פועלי ציון שמאל' במרד גטו וורשה. יצא ב – 10.5.43 דרך תעלות הביוב והגיע לווישקוב. טבע בנהר במעבר על הבוג, בן 25 בנפלו.
קירשנבוים רחל - לחמה במרד גטו וורשה בפלוגת 'דרור'. יצאה לצד הארי ומשם לוישקוב. נפלה ליד צ'רני בור אשר על נהר הנארב. בת 22 בנפלה.
רוטמן צבי - לחם במרד גטו וורשה בפלוגת השוה'צ בשטח טבנס-שולץ. יצא בתעלות הביוב ב – 29.4.43 לצד הארי ומשם לפלוגות הפרטיזנים בווישקוב. נפל באחת הפעולות בעת שחצה את נהר הבוג. בן 23 בנפלו.

לוחמים אשר נפלו במהלך קרב במחבוא ברחוב פרוזנא 14 בוורשה
איגלה זיגמונט משה - חבר ה'בונד', נלחם עם פלוגת וולוול רוזובסקי ברחוב נובוליפיה במרד גטו וורשה. יצא עם קבוצת ה – 40 דרך תעלות הביוב ב – 29.4.43 והצטרף לפרטיזנים ביערות ווישקוב, חזר לוורשה בתחילת .1944 הסתתר אצל איגנאץ יבלונסקי ברחוב פרוזנה 14, שם נפל.

משה זיגמונט איגלה

פיינגנבלט יעקב - מ'פ פלוגת גורדוניה בשטח טבנס-שולץ במרד גטו וורשה. יצא ב – 29.4.43, דרך תעלות הביוב והגיע לווישקוב. חזר לוורשה ובראשית 1944, נתפס במחבואו ברח. פרוזנא 14 שם נפל. בן 25 בנפלו.

קאבאנוקי גוטה - לחמה עם פלוגת גורדוניה במרד גטו וורשה. הצליחה לעבור לצד הארי ומשם לווישקוב ולאזור צ'ארבוני בור ליד הנארב. חזרה לוורשה, נפלה בבית ברח. פרוזנה 14 כתוצאה מהלשנה.

גוטה קבנוקי

לוחמים אשר נפלו במהלך המרד הפולני
ארליך אליהו - לוחם במרד גטו וורשה בפלוגת 'פועלי ציון שמאל' . הצליח לעבור לצד הארי ומשם ליערות וישקוב. חזר לוורשה, נפל במרד הפולני באוגוסט - ספטמבר 1944.

אליהו ארליך

ברלינסקי הירש - מ'פ פלוגת פועלי ציון שמאל בשטח המברשתנים במרד גטו וורשה. הצליח להימלט לצד הארי ומשם לוישקוב, עזב וחזר לוורשה. נפל בימי המרד הפולני בשכונת ז'וליבוז' באוגוסט-ספטמבר 1944, בן 35 בנפלו.

הירש ברלינסקי


פלוגת יאנק שוורצפוס
שוורצפוס יאנק - שירת לפני המלחמה בצבא הפולני. מ'פ במרד גטו וורשה בשטח טבנס שולץ. הצליח לצאת לצד הארי ומשם ליערות ווישקוב. נפל בקרב בבית היערן בן 27 בנפלו.
טייכלר גוטה - חברת הקומוניסטים היהודים. לחמה במרד גטו וורשה בפלוגה באזור טבנס שולץ. יצאה ב 29.4.43, דרך תעלות הביוב ליער בלומיאנקי ומשם לווישקוב. נפלה בבית היערן.
רוזנפלד מיכאל - נציג הפ.פ.ר במפקדת א.י.ל במרד גטו וורשה. יצא בתעלות הביוב ב 10.5.43 לצד הארי ומשם ליערות וישקוב. השתתף בביצוע החבלה בתחנת הרכבת אורלא ונספה בבית שומר היער קרבצוביזנא בקרב עם הגרמנים בן 29 בנפלו.

מיכאל רוזנפלד

תעודת לוחם בנאצים של מיכאל רוזנפלד

פלוגת מרדכי גרובאס
גרובאס מרדכי - חבר השוה'צ. מ'פ של פלוגת השוה'צ במרד גטו וורשה יצא ב 10.5.43 דרך תעלות הביוב לצד הארי והגיע ליערות ווישקוב. עמד בראש קבוצה בת 10 לוחמים ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נעלם ביחד עם אנשיו וכנראה נרצח ע'י חברי הארמיה קריובה בן 22 בנפלו.

מרדכי גרובאס

ארבוז חיים - חבר השוה'צ לוחם במרד גטו וורשה יצא דרך תעלות הביוב ליערות לומיאנקי ומשם לווישקוב. לחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה. בן 22 בנפלו.
טאסנקרויט ברל - לחם במרד גטו וורשה בפלוגת ה'בונד' של דוד הוכברג . הצליח להגיע ליערות ווישקוב . לחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה. בן 23 בנפלו.
זנדמאן אברהם - חבר השוה'צ. לחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה.
פוטרליך חגית - חברת השוה'צ. הגיעה ליערות ווישקוב, לחמה בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצחה כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה.
קרוטקי ישראל - חבר ה'בונד', נלחם במרד גטו וורשה בפלוגת גרוזאלץ במילא 29. הגיע ליערות ווישקוב. לחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה. בן 22 בנפלו.
יוגנהייזר יולק - חבר ה'בונד', נלחם במרד גטו וורשה בפלוגת יורק בלונאס. הגיע ליערות ווישקוב. נלחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה. בן 20 בנפלו.
לבסקי איז'ו - חבר הפלוגה הלוחמת של הקומוניסטים היהודים. לחם במרד גטו וורשה בפלוגתו של אליעזר גלר בשטח טבנס שולץ. יצא בתעלות הביוב ללומיאנקי ומשם לווישקוב. לחם בפלוגת גרובאס ששיתפה פעולה עם הפרטיזנים הפולנים מארמיה קריובה. נרצח כנראה עם הקבוצה ע'י חברי הארמיה קריובה.

bibliography מקורות

1. גוטמן ישראל, "מרד הנצורים", הוצ' ספרית הפועלים ומורשת, 1963.

2. 40 שנה למרד גטו וורשה – "דמותו של לוחם דוד נובודבורסקי" , ע' 93-98, הוצ' ילקוט מורשת, חוברת ל'ה 1983
3. נוישטאט מלך, חורבן ומרד של יהודי וורשה, הוצ' ועד הפועל של ההסתדרות, 1947.
4. קרקובסקי שמואל, לחימה יהודית בפולין נגד הנאצים, 1942-1944, ע' 164-167, הוצ' יד ושם, ספריית הפועלים והמכון ליהדות בת זמננו של הא. העברית בירושלים, 1977.
5. תמונות - ארכיון בית לוחמי הגטאות.
6. צילום בשטח – עדה שילה, נורית אשכנזי 2006